פסק-דין בתיק ת"א 625-09

1.         עניינו של פסק הדין היא תובענה חוזית - כספית העותרת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 94,923 ש"ח ליום הגשת התביעה - 7/4/09.

2.         הנתבעת, אגודה שיתופית המחזיקה במשבצת קרקע כברת רשות במינהל מקרקעי ישראל (להלן גם: "המינהל"), העמידה למכירה שתי חלקות קרקע שמספריהן: 203 ו- 204, בפרויקט הרחבה במושב.

3.         לגבי חלקה 204 הודיעה הנתבעת את המחיר הנדרש מטעמה ובאשר לחלקה 203 הבהירה, כי בתחומה מצויים בורות ספיגה ועל כן נדרש תמורתה מחיר מוזל יותר - 35,000$ בלבד.

4.         לטענת התובע, הוא בחר להתקשר עם הנתבעת בהסכם מיום 5/1/05 (להלן גם: "ההסכם"), לפיו תמליץ הנתבעת בפני המינהל להקצות לו זכויות (להלן גם: "המכירה") במגרש 204, האיכותי יותר, בשטח של כ- 500 מ"ר (להלן גם: "המגרש"), לצורך בניית בית מגורים, תמורת סך של 50,000 $.

4.1        המגרש מס' 203 (להלן גם: "המגרש האחר") נמכר, בתום אותה שנה, בסך של 35,000$.

5.         דא עקא, שבמהלך שנת 2008, כאשר החל התובע לבנות את ביתו, גילה לתדהמתו כי בורות הספיגה המדוברים מצויים בחלקו.

6.         התובע דרש מן הנתבעת, בכתב, להכיר באחריותה לנזקים הנגזרים מן העובדה, שבחלקתו קיים בור ספיגה ולהחזיר לו כספים בגין כך, אולם הנתבעת לא השיבה בכתב לדרישתו.

7.         לטענת התובע, הוא התקשר בהסכם עם הנתבעת עקב טעות, שכן מדובר, לטעמו, במחיר מופקע לחלקה בה מצויים בורות ספיגה.

8.         לחילופין טוען התובע, כי התקשר בהסכם כתוצאה מהטעייה ולולא אותה הטעייה, לא היה מתקשר בהסכם, מאותה סיבה.

9.         לטענת התובע, הפרה הנתבעת את חובותיה בהתאם לסעיפים 11 ו- 15 לחוק המכר ובכך הפרה את ההסכם;

10.        לטענת התובע, ניהלה הנתבעת את המו"מ לכריתת ההסכם, בחוסר תום לב ובניגוד לסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי).

11.        לטענת התובע, התעשרה הנתבעת על גבו שלא כדין - ולכן חייבת היא בהשבה בהתאם לסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

12.        על כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת בהשבה בסך ההפרש, בין מחיר המגרש האחר לבין המגרש, כפי שנמכרו בפועל, דהיינו הסך בשקלים השווה ל- 35,000$ ליום רכישת המגרש ועפ"י שער של 1$ = 4.40 ש"ח כשער הדולר ביום חתימת ההסכם - מדובר בסך של 66,000 ש"ח.

12.1      בנוסף, עותר התובע לפסוק לו פיצוי ו/או השבה בגין היתרות הנדרשות לשם בניית הבית על המגרש:

א.         בגין הכנת תכניות קונסטרוקציה מתוקנת - 1,663 ש"ח.

ב.         בגין הבטון הנדרש למילוי הבור - 27,260 ש"ח (חומרים).

13.        לטענת הנתבעת, כתוצאה מהוראות המעבר להחלטה 737 של המינהל ובמסגרת הסדר חובותיה של האגודה במינהלה להסדרים, נעשה התשלום למינהל עבור הקרקע על בסיס מופחת משמעותית משווייה של הקרקע בפועל.

13.1      מאחר והתובע הוא בן זוגה של בת המושב, התקשרה עמו הנתבעת בהסכם.

14.        הנתבעת מדגישה, כי כל זכויותיה לגבי הקרקע מתמצות בזכות להמליץ ולהפנות למינהל, כאשר ההתקשרות לגבי הקרקע, לרבות ערכה ושוויה, היא מול המינהל ישירות והוא זה שביצע בפועל את העסקה מול התובע.